מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' אבירם סופר ואח'

נגד

צד ג' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה הנדונה. אין מחלוקת שהאחריות לתאונה רובצת על הנתבע 1 שנהג ברכב הפוגע (וראה סעיף 2 לסיכומי הנתבע). המחלוקת היא לעניין הכיסוי הביטוחי לנתבע 1. הנתבע 1 טוען שבעת התאונה היה הרכב מבוטח כדין אצל הצד השלישי, ועל כן על הצד השלישי לשפותו ולפצותו בגין כל תשלום בו יחוייב. הצד השלישי טוען שפוליסת הביטוח נרכשה רק לאחר התאונה, ועל כן לא היה כיסוי ביטוחי לרכב במועד התאונה. התביעה הוגשה תחילה גם נגד הנתבעת 2, הבעלים הרשום של הרכב במועד התאונה, אך לבקשת התובעת התביעה נגדה נמחקה.

2.המחלוקת לעניין הכיסוי הביטוחי רלוונטית רק לנתבע 1 ולצד השלישי, מאחר והתביעה לא הוגשה גם נגד מבטחת הרכב. מטעם התובעת העיד נהג הרכב. מטעם הנתבע 1 העיד הנתבע עצמו ומי שעובד עימו מר אורן אלגאלי. מטעם הצד השלישי העיד מנהל מחלקת שיבוב, מר ארקדי בנד. נהג רכב התובעת העיד פעמיים. במועד שהיה קבוע להוכחות התייצב רק עד התובעת, ובנסיבות אלו הסכימו הצדדים שהעד יעיד עדות קצרה לעניין שעת התאונה בלבד; ועל יסוד עדותו ינסו הצדדים להגיע להסדר. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, נקבע התיק להוכחות, והעד זומן פעם נוספת לשמיעת מלוא עדותו.

3.אין מחלוקת שהתאונה אירעה ביום 12.09.05 (ת/1, נ/2). אין גם מחלוקת שהפוליסה הופקה באותו היום (נ/3, נ/4, נ/5). משמע כדי לקבוע אם הביטוח נרכש רק לאחר התאונה, יש לקבוע את השעה המדוייקת בה אירעה התאונה, ואת השעה המדוייקת בה נרכש הביטוח.

4.שעת הפקת הפוליסה הוכחה במסמכים. נציג הצד השלישי העיד שתעודת החובה הופקה בשעה 14:35 ושולמה מיידית בשעה 14:40 (נ/4), ושפוליסת הביטוח המקיף הופקה בשעה 14:54 (ראה פלט מחשב לגבי ההיסטוריה לפוליסה, נ/5). הפוליסה הופקה במשרדו של סוכן הביטוח ודווחה און ליין לחברת הביטוח (וראה עדות נציג חברת הביטוח בעמ' 22 לפרוטוקול).

יש לציין שאין מדובר בפוליסה חדשה, אלא בשינוי בפוליסה קיימת שמועד תחולתה 01.01.05 – 31.12.05 (ראה נ/6, ליד המילים "תוקף הפוליסה"; עדות נציג הצד השלישי, בעמ' 23 שורות 19 - 21). הפוליסה המקורית מתייחסת לרכב אחר, ובמועד התאונה בוצע בה שינוי, הופקה תוספת 03, ובה שונו פרטי הרכב המבוטח לרכב הנדון. הנתבע טוען שיש הבדל בין פוליסה חדשה ובין שינוי בפוליסה קיימת, ולכך אתייחס להלן. עם זאת, גם הנתבע אינו חולק על כך שהפוליסה, טרם שינוייה, לא נתנה כיסוי ביטוחי לנהיגה ברכב הנדון. על כן ומאחר ושעת שינוי הפוליסה ברורה, יש לבחון מהי שעת התאונה המדוייקת.

5.המחלוקת העיקרית היא בנוגע לשעת התאונה. למרות זאת לעניין מחלוקת זו יש בפני רק את עדויותיהם של שני הנהגים המעורבים, נהג התובעת והנתבע 1. העד הנוסף מטעם הנתבע, אלגאלי, לא יכול היה להעיד על שעת התאונה והוא העיד במפורש שהוא אינו יכול לדעת באיזו שעה התרחשה התאונה מאחר והוא לא היה מעורב בה (ראה בעמ' 22 שורה 5).

מכאן לעדויות.

6.נהג רכב התובעת, העיד שהרכב בו נהג הוא רכב של חברה בה עבד אותה עת. כאמור, העד העיד פעמיים. בעדותו הראשונה הוא העיד שהתאונה אירעה בשעה 14:30 ושאין שום אפשרות שהיא אירעה בשעה 16:00 כטענת הנתבע. לדבריו באותו היום הוא נסע להביא אוכל ולהוציא כסף מהכספומט, ואז אירעה התאונה. ההודעה מולאה בחברה על פי הנתונים שהוא מסר. בהודעה על תאונת רכב כפי שזו נמסרה לחברה התובעת בסמוך לאחר התאונה, נכתב שהתאונה אירעה בשעה 14:30 (ת/1).

בעדותו השנייה העיד נהג התובעת שיתכן והתאונה אירעה עוד קודם לכן וגם סביר בעיניו שכך היה, ושהתאונה אירעה בסביבות השעה 14:00. מכל מקום הוא יכול להעיד בביטחון שהתאונה לא אירעה לאחר השעה 14:30. העד הבהיר שבעדותו הראשונה הוא העיד על שעת התאונה מתוך טופס ההודעה, ת/1, אך לאחר שהובהר לו ששעת התאונה היא מהותית הוא שיחזר בראשו את מהלך הדברים פעם נוספת. הוא נזכר שחלף זמן מעת התאונה ועד לחזרתו למשרד, וששעת התאונה שנרשמה בהודעה הכתובה, היא השעה בה מולא הטופס בחברה, אך בפועל התאונה אירעה עוד קודם לכן. לאחר התאונה הוא ביקש להחליף פרטים, אך נתברר לו שלנהג הפוגע אין רישיונות, לא רישיון רכב, לא רישיון נהיגה, לא תעודת זהות ולא ביטוח, והנהג שפגע בו איים עליו בשל דרישתו לקבלת פרטים. הוא הזמין משטרה, המתין במקום עד שהמשטרה הגיעה, ורק אז חזר למשרד ודיווח על התאונה. להערכתו חלפו 30 – 40 דקות. טענת נהג התובעת בדבר מעורבות משטרה נתמכת הן בעדותו של הנתבע, אף שהוא טען שלא הוזמנה למקום משטרה, אלא במקרה עברה שם ניידת, וגם בעדותו של אלגאלי שהעיד שידוע לו שהמשטרה היתה מעורבת.

7.הנתבע העיד שהוא אינו בעל הרכב, הוא נהג ברכב במועד התאונה, אך בעל הרכב היה אדם אחר, אורן אלגאלי. הוא ואלגאלי עבדו יחד באותה חנות, מ. פינס חלקי חילוף לרכבים, ואלגאלי היה הממונה עליו. באותו היום הוא התקשר לאלגאלי וביקש לצאת מוקדם יותר, בשעה שלוש במקום בשעה שש, ואלגאלי ביקש ממנו לקחת את הרכב המעורב לאשתו, אשר לה שייך הרכב. בשלב זה ביקש ממנו אלגאלי להמתין רגע, הוא התקשר לסוכן הביטוח לוודא שהכל תקין, ואזי אישר לו לקחת את הרכב. התאונה אירעה בסביבות השעה 15:00 – 15:15.

8.אלגאלי העיד שהוא רכש את הרכב באותו היום בו אירעה התאונה מבחור בשם קובי המנהל את מוסך מארי בחולון. הרכב היה בתיקון במוסך, והוא רכש את הרכב עבור אשתו. בסביבות השעה 15:00 הוא דיבר עם הגב' יפעת בקשי מסוכנות הביטוח בקשי, והוא סידר ביטוח לרכב. העד לא זכר פרטים רבים לגבי הביטוח שנעשה, גם לא לגבי סוג הביטוח, אך זכור היה לו שלא נרכשה פוליסה חדשה אלא נעשתה העברה מרכב לרכב, מאחר והרכב הקודם נמכר על ידו 3 ימים קודם לכן. הוא ביקש מהנתבע 1 להביא את הרכב לאשתו, ובסביבות העשה 15:30 – 16:00 התקשרו אליו ואמרו לו שהרכב עבר תאונה.

9.בחנתי את מכלול הראיות והעדויות, והגעתי למסקנה שאין לקבל את גרסת הנתבע והעד מטעמו ושהתאונה אירעה לכל המאוחר בשעה 14:30, לפני השינוי בפוליסה. אלו טעמי.

ראשית, עדותו של נהג התובעת היתה אמינה, והסבריו ברורים. מדובר בעד שאינו מעוניין בשאלה באיזו שעה בדיוק אירעה התאונה, ועל כן עדותו לעניין זה, היא עדות של מי שאינו נוגע בדבר, להבדיל מעדות הנתבע והעד מטעמו. המסקנה העולה מעדות זו היא שהתאונה התרחשה כל הנראה בסביבות השעה 14:00, ובכל מקרה לא יאוחר מהשעה 14:30.

שנית, הנתבע הגיש הודעה למבטחת הרכב, הצד השלישי, בה כתב שהתאונה אירעה בשעה 16:00, נ/2. בעדותו בבית המשפט טען, כאמור, שהתאונה אירעה בשעה 15:00 – 15:15. היינו בשאלה החשובה ביותר, שעת התאונה, העדות אינה תואמת לאמור בהודעה. הנתבע נשאל לפשר השינוי והוא השיב שהעיד שעה 15:00 ויכול להיות קצת אחרי. תשובה זו אינה מניחה את הדעת.

שלישית, מסקנה נוספת מהאמור לעיל, היא שלא רק שהעדות אינה תואמת לאמור בהודעה כתובה, אלא ששעת התאונה כפי שזו נרשמה בהודעה, ודווחה לחברת הביטוח, אינה אמת. אי דיוק זה אינו דבר של מה בכך, אי דיוק זה מהותי דווקא לאור החשיבות הרבה שיש לשעת התאונה, ודווקא על רקע העובדה שגם אלגאלי העיד שהוא פנה לסוכנות, בבקשה לשנות את הפוליסה בשעות 14:30 – 15:00.

רביעית, נהג התובעת העיד שבעת התאונה לא היו לנתבע תעודות, לרבות לא ביטוח, והוא אף איים עליו בגין כך. עובדה זו מחזקת את המסקנה שבמועד התאונה לא היה ביטוח תקף לרכב הנדון.

חמישית, גרסת הנתבע כולה תמוהה ועדותו מתחמקת. גרסה זו נשמעה לראשונה על דוכן העדים, ואין לה זכר בכתבי הטענות, אף לא לטענה שאגאלי הוא שהיה בעל הרכב. לעניין זה ההכחשה בכתב ההגנה היא סתמית (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה). העדות היתה עדות מתחמקת, ופרטים רבים לא היו זכורים לנתבע. הנתבע לא זכר מי תיקן את הרכב, אם הוא שילם על התיקון, ואם היו ברכב רישיונות לשם הצגתם בפני הנהג שברכבו הוא פגע.